זה לא מפתיע שהגירושים שלכם יהיו קשים עבור ילדכם. אנחנו נראה לכם איך ניתן להנחית ברכות – למנוע בלבול – בסיטואציה שגם ככה קשה.
מבוא: הסצנה די מוכרת. ביתה בת ה9 של אסתי מחכה בקוצר רוח ומביטה בחלון, התיקים כבר ארוזים. אך לאחר 20 דקות, אולי שעה, נהיה ברור שאביה לא עומד להופיע, שוב. היא מתחילה לבכות. "הוא לא שם כי הוא לא אוהב אותי!" היא צורחת, ובסערה עולה לחדרה וטורקת את הדלת.
"זה שובר לי את הלב לראות אותה כה פגועה" אומרת אסתי, "אני לא רוצה ללכלך על אביה, אך אני גם לא יכולה להסביר את מעשיו. אני מרגישה חסרת אונים ואז אני מתעצבנת. כשאני מתעמת איתו והיא שומעת אותנו רבים, זה הופך סיטואציה מסובכת לעוד יותר רעה. אין לי מושג מה ניתן לעשות". שלא מצליחים להבין את האקס שלכם, זה יכול לתסכל ואף מכאיב עבורכם ועבור ילדכם. עם זאת, ישנן דרכים בהן ההורה בעל המשמורת יכול לאכזב את הילדים גם הוא ואף לתרום לחוסר המחויבות של ההורה השני. אולי לא תוכלו להעלים את הכאב שילדכם יחוו, תוכלו לעזור ולמנוע אכזבות רבות שגירושין מביאים איתם. הנה כמה הצעות ששווה לזכור.
- הבהירו לילדכם שהם אהובים.
כאשר הורה לא מופיע באופן קבוע, ילדים מניחים שאיכשהו הם אשמים בכך. אם הם היו יותר כיפיים או שהתנהגו טוב יותר, הם מאמינים שההורה היה רוצה להיות איתם. כתוצאה מכך, הביטחון העצמי שלכם נפגע, כך אומר דוקטור אדוארד טיבר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, סן ברנאדינו ומחבר הספר " Helping Children Cope With Divorce". אתם צריכים להבטיח באופן רציף שהעובדה שההורה לא ממלא את הבטחותיו והתחייבויותיו לא קשור בהם ובהתנהגותם. נגיד שאבא לא מגיע, תוכלו להגיד להם "אפילו מבוגרים עושים טעויות ולפעמים פוגעים באנשים שהם אוהבים. מבטלים ברגע האחרון, למרות שהוא יודע כמה הביקור הזה חשוב לכם, וזה לא בסדר. אבל זה לא אומר שאתם לא אהובים".
- אל תנסו לייפות את הסיטואציה.
אם תתרצו תירוצים עבור ההורה השני, זה מבטל את האפשרות שילדכם יוכלו להביע את רגשותיהם. "אם הורה מבטל בגלל מחלה אך הולך לעבוד באותו היום עם אותה מחלה, זה חשוב שילדכם יוכלו להביע את רגשותיהם בחופשיות". כך אומר המטפל M. Gary Neuman יוצר תוכנית ארמונות חול עבור טיפול בגירושין ומחבר הספר "Helping Your Kids Cope With Divorce the Sandcastles Way " תנו לילדכם להתמודד בלי הביקורת שלכם או התנצלותכם עבור ההורה הנעדר.
- תדאגו לתוכנית חלופית.
אם האקסית לא מגיעה לעיתים קרובות, תדאגו לתוכנית חלופית לכל פעם שילדכם אמור לראות אותה. בין אם זה יציאה למשחק או פעילות מיוחדת אחרת אתכם, יציאה כיפית תוכל לנתב את האכזבה הפוטנציאלית למקום טוב יותר. הסכימו יחד איתם על כמה זמן תחכו עבור האיסוף או השיחה ולאחר מכן להמשיך ביום שלכם. תוכלו להגיד, "נחכה חצי שעה ואם אמא ל א מצליחה להגיע נצא שנינו לקניון". אם אמא אכן לא הגיעה, תדאגו שילדכם יידע שאתם מבינים את האכזבה שלו מבלי לשפוט אותו ("אני מבין שזה עצוב שאמא לא הגיעה לאסוף אותך בזמן") ותנו להם להגיב.
- עודדו את ילדכם לתקשר.
אתם יכולים לשכנע ילדים מגיל 10 ויותר לדבר על חוסר ההבנה שלהם. "היכולת שלהם להביע את רגשותיהם מעצימה אותם ומאפשרת להקל על התסכול" כך אומר ניומן. "גם אם כלום לא משתנה, ילדכם ירגישו טוב יותר כאשר הם יידעו שהם עשו את המרב באותה סיטואציה". דברו עם ילדכם בנוגע להבעת האכזבה מבלי להוציא אותה בכעס מתפרץ. הם עלולים להגיד: "אני מתגעגע אלייך", "זה פוגע ברגשותיי כשאת מבטלת", או "אני מתבייש כשאמא ואבא של כולם נמצאים במשחק חוץ מכם". אם לא נוח לדבר על הנושא הזה, המליצו על שליחת מכתב או אי מייל.
- תהיו מוכנים להיות גמישים בכל הקשור לימי ושעות הביקור
"כמובן, עקביות חשובה, אבל קצת גמישות מצדכם יכולה להגדיל את היכולת של האקס להגיע". כך אומר דוקטור דויד נוקס ומחבר הספר " The Divorced Dad's Survival Book: How to Stay Connected With Your Kids.". אם ימים מסוימים באופן שגרתי לא מסתדרים, תוכלו להגיד: "אם ארוחת ערב ביום שלישי לא מסתדר לך, מה יהיה מתאים יותר?"
- ערבו גורמים אחרים.
נסו לצרף אנשים מבוגרים נוספים שיהיה ניתן לסמוך עליהם בחייהם של ילדכם. לא רק שבני משפחה מסורים וחברים יכולים להוות מודל לחיקוי מצוין, אלא גם הם יכולים להוריד קצת מהעומס עליכם.
- אל תריבו מול הילדים שלכם – נקודה!
שיחות מתוחות וחמות בנוגע לחוסר אמון או מצב כלכלי צריכות להתבצע בטלפון כאשר ילדכם לא בסביבה. מחקר מצא שהילדים שהכי פחות מסתדרים עם הליך הגירושין הם אלו שהיו חשופים לקרבות ההורים. "אף אחד לא אומר שעליכם להיות חברים טובים," דוקטור טייבר אומר. "זוגות מסוימים פשוט לא מצליחים להסתדר יחד או לא סומכים אחד על השני. אבל עבור ילדכם, עליכם להפסיק לריב מולם."
- כוונו למעברים שקטים.
גם אם אינכם פתוחים לוויכוחים, ילדים יכולים לחוש מתח ולהיות חרדים בעצמם. לפי דוקטור נוקס, מחקר מראה שאבות רבים נמנעים מלבקר את ילדיהם מהסיבה הפשוטה שהם יאלצו לפגוש את האקסית שלהם והדבר עבורם מהווה קושי. "חלק מהאבות מתלוננים שהם פשוט לא מסוגלים להתמודד עם המפגש עם בת הזוג לשעבר שלהם," "או שאבא מגיע לילד חרדתי לחלוטין והוא מסיק שזה כתוצאה מאימהות לקויה של בת הזוג לשעבר שלו. האבא מסיק שעדיף שהוא לא יגיע יותר." ככה שלא משנה כמה אתם כועסים או מתוחים, תשמרו על תרבותיות מסוימת. "אם באמת לא תהיו מסוגלים, יהיה עדיף לבן/ת הזוג לשעבר לאסוף את הילד בסביבה ניטרלית, אצל חברים אולי, בבית הספר או במקדונלדס – אתם תוכלו להתקדם לכיוון המכונית שלכם ברגע שתראו אותו נכנס."
- אמרו שלום עם חיוך
כאשר ילדכם הולך עם הבן/ת זוג לשעבר שלכם, דאגו שאתם מראים שאתם שמחים שהם מלווים איתם. אימהות נוטות באופן לא מודע לגרום לילדיהם להרגיש אשמה כשהם עוזבים אותן. "אם ילד רואה את אמו נרגזת שמגיע הזמן שלו לעזוב, הוא לא יהיה מסוגל להנות עם אבא שלו," דוקטור טייבר אומר. תנו לילדכם את התחושה שהוא לא צריך לדאוג לכם. זה יעזור לאקס שלכן להרגיש פחות מתוח בכל הקשור לאיסוף וביקור הילד.
- שדרו מסר נכון כאשר מקבלים אותם בברכה הביתה.
הורים לעיתים לא בטוחים בנוגע למה להגיד כאשר הילדים מגיעים הביתה אחרי שבילו עם בן/ת הזוג לשעבר. הם לא רוצים להראות חסרי עניין אך מצד שני הם לא מעוניינים להראות מסוקרנים מדי, לכן בכדי ללכת על בטוח הם עלולים לא להגיד כלום. "השתיקה באופן לא מודע משדרת מסר שאו שאתם לא מרוצים, לא מאשרים, או לא נינוחים עם העובדה שהם מבלים עם הבן/ת זוג לשעבר," כך אומר ניומן. "או שזה גורם לילדים להרגיש כבוגדים במובן מסויים." איך ניתן להתמודד עם חזרתם בצורה הטובה ביותר? נסו לדמות את זה לחזרה של ילדכם מסוף שבוע עם סבא וסבתא. תתמכו ותתעניינו.
- אפשרו לילדכם להביע אכזבה.
אל תנסו להדחיק את הכאב והעצב של ילדכם. כשעושים את זה וגם אם זה מכוונות טובות, כשאומרים לילדים דברים כמו "עדיף ככה" ו "אל תדאגו, הכל יהיה בסדר" זה משדר מסר שאתם יכולים להתמודד עם העצב של ילדכם, או גרוע מכך, שהוא לא צריך להרגיש ככה. "בין אם הם עצבניים בנוגע לגירושין בכללי או בגלל משהו יותר ספציפי, כמו שההורים שוב עובדים עד מאוחר, עצב ואכזבה הם דבר נורמלי, תגובה רגשית בריאה." אומר ניומן. "לילד יש את הזכות להרגיש כך וצריך לאפשר לו לדבר על הדברים האלה מבלי לדאוג שהוריו יתעצבנו או יכעסו עליו בשל כך." הציעו את תמיכתם בכך שתדאגו שילדכם מבין שאתם מבינים ושרגשותיו חשובים. "כך הוא יהיה פתוח להתמודד עם אכזבה ולא ידחיק והתעלם ממנה," אומר ניומן. " זה ישרת אותו לאורך כל חייו".